טוב נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר נגרמו לרכבה כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 8/7/09.

1.כבר בפתח הדברים יובהר כי עסקינן בתאונת "שרשרת" , בה היו מעורבים רכבים כדלקמן:

התובעת נסעה ברכב הראשון בשיירה.

הנתבעת 2 נסעה ברכב השני בשיירה.

הנתבע 4 נסע ברכב השלישי בשיירה.

והנתבעת 6 נסעה ברכב הרביעי בשיירה.

2. לטענת התובעת עת נסעה ביום 8/7/09 בשדרות קק"ל לכיוון מזרח, האטה לקראת עצירה וטרם עצרה באופן מוחלט ולפתע חשה מכה חזקה מאחור כפועל יוצא מפגיעת רכב הנתבעת 2 ברכבה ורכבה עף לפנים . לאחר צאתה מהרכב גילתה כי רכבה נפגע על ידי רכב הנתבעת 2, רכבה של הנתבעת 2 נפגע על ידי רכב הנתבע 4 ורכבו של הנתבע 4 נפגע על ידי רכב הנתבעת 6. בנסיבות האמורות, התובעת אינה יודעת מה ומי הגורמים לתאונה ומשכך, הגישה את תביעתה כנגד כלל הרכבים המעורבים בתאונה.

3. לטענת הנתבעת 2 היא הבחינה בתובעת עוצרת ומשכך, בלמה את רכבה ונעצרה באופן מוחלט מאחוריה . היא הסתכלה במראת הרכב וראתה את הרכב של הנתבע 4 פוגע ברכבה אשר עף לפנים ופגע ברכב התובעת. הנתבעת 2 אינה יודעת מה גרם לרכב הנתבע 4 לפגוע בה ומשכך, לטענתה, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו או לפתחה של הנתבעת 6 ככל שהיא פגעה בו.

4. לטענת הנתבע 4 – האט על מנת לעצור לפני רכב הנתבעת 2 ובשעה שהיה כמעט בעצירה וטרם בלם לחלוטין, הרגיש לפתע מכה חזקה מאחור כפועל יוצא מפגיעת רכב הנתבעת 6, אשר הטיחה אותו אל רכב הנתבעת 2 ומשכך פגע בה. בנסיבות אלו, לטענתו, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 6.

5. לטענת הנתבעת 6 – היא הצטרפה לתאונה קיימת ומשכך, אין להשית עליה אחריות אלא לנזקיו מאחור של הנתבע 4 בוודאי שלא ניתן להשית עליה את הנזקים של התובעת.

6. בדיון אשר התקיים בפני, העידו כל הנהגים המעורבים בתאונה, כן הוצגו בפני העדויות אשר נמסרו על ידי הנהגים המעורבים בתאונה למשטרת ישראל, דו"ח המיון של הנתבעת 6 וחוות דעת הנוגעות לפגיעות ברכבים השונים, למעט רכב הנתבעת 6.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות אשר הוצגו בפני, הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 6 ומשכך, דין התביעה כנגדה וכנגד מבטחת רכבה – הנתבעת 5 להתקבל.

7.בתיק זה, הואיל ואין עוררין כי התובעת נפגעה על ידי הרכב מאחוריה ולא התרשמתי כי התובעת בלמה באופן פתאומי אשר אינו מוצדק ומשכך, יש לקבוע כי הינה רשלנית באופן תורם לתאונה, עלי לבחון למעשה, מי מבין הנתבעים גרם לתאונה.

כל אחד מהנתבעים הציג את גרסתו לתאונה ומשכך, יש לבחון, את גרסאותיהם – גירסה מול גירסה על מנת להכריע לאיזו מבין הגרסאות נוטה מאזן ההסתברויות ומשכך, הוכחה ויש לקבלה.

בהקשר למאזן ההסתברויות במסגרת ההליך האזרחי נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 כי :

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

8.בהתחשב בנטל המוטל על כל אחד מן הנתבעים, הנני קובעת כאמור כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 6 וזאת, מנימוקים כדלקמן:

א.הן התובעת והן הנתבעת 2 העידו בפני כי הרגישו רק פגיעה אחת ולא שתיים (לענין התובעת ראה עמ' 1 שורות 24-25 וכן, עמ' 2 שורות 9-10 לפרוטוקול, לענין הנתבעת 2 ראה עמ' 2 שורות 29-32). לענין זה, לו אמנם היה פוגע רכב הנתבעת 2 ברכב התובעת ולאחר מכן, היה פוגע ברכבה של הנתבעת 2 רכב נוסף, היה על התובעת להרגיש שתי מכות לפחות. כך הם גם פני הדברים בענין הנתבעת 2- לו אמנם היה רכב הנתבע 4 פוגע בה לפני שפגעה בו הנתבעת 6 – כי אז היה על הנתבעת 2 להרגיש שתי מכות. בהקשר זה, שתי עדות – אשר אין להן עניין בשאלה מי מבין הנתבעים 4 או 6 ישא באחריות – טוענות כאחת כי הרגישו מכה אחת בלבד – עדות אשר יש בה לתמוך בגירסת הנתבע 4 ולפיה הוטח על ידי הנתבעת 6 לכיוון רכב הנתבעת 2 אשר הוטחה לרכב התובעת.

ב.הנתבעת 6 טענה אמנם בכתב הגנתה כי הצטרפה לתאונה קיימת ואולם, במסגרת עדותה בפני לא תמכה בגרסה זו. כך, בעמ' 3 שורות 26-29 היא העידה כי :